נמרוד קרת ועדי עליה באולפן "רדיו ברכה": "ההתפתחות הופכת את היכולת לשדר לזולה ונגישה יותר ומותאמת לדרישות של המאה ה-21"
תצלום: דניאל צ'צ'יק
אתר אחד (פלוס המלצת תוכנה) לחובבי תוכנות חינמיות
(02:33 ,06/03/05, tempuser)
עדכון אחרון - 20:55 02/03/05
רדיו כל העם (והעולם)
מאת שחר סמוחה
פודקאסטינג - הטכנולוגיה המאפשרת לקחת את הרשת לרחוב - היא המהפכה האינטרנטית החדשה. בקרוב היא תוכל לעשות לרדיו מה שהבלוגים עשו לעיתונות
מבחינה חיצונית, בחודש האחרון לא חל כל שינוי באולפן "רדיו ברכה" שממוקם בקומה השנייה של דירתם התל-אביבית של נמרוד קרת ועדי עליה. שלושת המחשבים שעל השולחן הרחב נמצאים בדיוק באותו מקום, שני החתולים השמנים עדיין רובצים באותה נקודה אהובה, ואפילו המאפרה מלאת הבדלים נראית כאילו לא התרוקנה מעולם. גם שידורי הרדיו האינטרנטי נמשכים כסדרם, אולם זה כארבעה שבועות משהו בכל זאת שונה בהם: מי שמעוניין להקשיב לשידורי הרדיו המחתרתי כבר לא חייב לשבת מול המחשב בבית ולהטות אוזן, אלא יכול לקחת אתו לדרך את המוסיקה המושמעת ואת השיחות שמנהלים קרת, עליה והאורחים המזדמנים שלהם - אם בבעלותו נגן MP3 כמו ה-iPod של אפל או מקביליו.
פרסומת
יתרה מכך, אותם מאזינים אלמוניים לא חייבים להיכנס שוב ושוב ל"ברכה" (http://goleshet.com/) כדי לבדוק אם בני הזוג סיפקו להם תוכן חדש, אלא פשוט לקבל את התוכניות הטריות ישירות אל המחשב שלהם מבלי שיצטרכו לעשות כמעט שום דבר בנידון.

הפצה בלי גבולות

לטכנולוגיה המאפשרת למאזיני "ברכה" למשוך אליהם תוכן ולצאת אתו לרחוב קוראים פודקאסטינג (Podcasting), וכבר היום, חצי שנה בלבד לאחר שבאה אל אוויר העולם, היא מוגדרת כמהפכה האינטרנטית החדשה. מי שהרעיון מזכיר לו את שיטת ההפצה המקובלת לפוסטים של בלוגים, אינו טועה. כשם שכל אחד יכול להיות מנוי על הזנת ערוצי Really Simple Syndication) RSS) מהבלוגים שהוא מנוי עליהם, וכך לקבל ישירות לדפדפן את התוספות הטריות ביותר שבהם מבלי לטרוח ולהיכנס אליהם באופן יזום - מאפשר אותו פרוטוקול, שעד כה נוצל רק באופן חלקי, להפיץ גם קובצי אודיו.

הפשטות שבה כל זה נעשה, במקביל לתפוצה הגדלה וההולכת של נגני MP3 ניידים, הופכת את הפודקאסטינג לא רק לשיטה משובחת להפצת תוכן, אלא גם לטכנולוגיה שעשויה לאיים בעתיד על ההגמוניה של תחנות הרדיו המסורתיות. במלים אחרות: בעוד שנה או שנתיים הפודקאסטים בהחלט יכולים לעשות לרדיו מה שהבלוגים עשו בשנתיים האחרונות לעיתונות הכתובה.

ככל הידוע, כרגע הפודקאסט של "רדיו ברכה" הוא הראשון והיחיד בעברית, אבל בתוך ימים או שבועות הוא כבר לא יהיה לבד. "זה נורא מגניב. יש הרבה חומרים ב'רדיו ברכה' שרצינו להפוך לזמינים יותר", אומרת עליה, "לא רצינו לחייב אנשים להיות אונליין ומול המחשב כשהם מקשיבים לנו, אלא לאפשר להם להוריד את השידור. היינו יכולים לשים את הכל ב-MP3, אבל זה נורא כבד ואני גם התעניינתי בפורמט הזה בגלל הקצרצרות הזאת.

"אתה יכול לשים קטע של כמה דקות ואדם מוריד את זה, הוא לא צריך להיות טכנולוג בשביל זה. כל החומרים היו שם קודם ועכשיו הם מתחברים. היופי הוא יכולת ההפצה. איך עוד הייתי יכולה לגרום למישהו להיות מנוי על ה-MP3 שלי?"

הבן הממזר של הבלוג

סיפורה של מהפכת הפודקאסטים החל כשאדם קארי, שדרן אם-טי-וי מיתולוגי בעבר ויזם וחובב טכנולוגיה מאז עזיבתו את הרשת ב-1994, פגש בוועידת בלוגרים ב-2001 את דייב ויינר, גורו עם קבלות בבלוגוספירה וכותב פרוטוקול ה-RSS. קארי סיפר לוויינר על הרעיון שלו להוסיף קטעי וידיאו לבלוג שלו, אבל ויינר שיכנע אותו שמה שאנשים באמת רוצים זה "לקחת את האינטרנט אתם ולשמוע אותה באוזניות".

קארי חשב, אימץ את הרעיון ובאוגוסט האחרון עלה לאוויר עם תוכנה ושמה iPodder שמאפשרת להוריד קובצי אודיו באמצעות פרוטוקול ה-RSS. כדי להוכיח את ישימות הרעיון, הוא שידר באותו חודש את הפודקאסט הראשון אי פעם מתוך "סטודיו A8" שנמצא במושב הקדמי של האאודי A8 הכסופה שלו. התוכנית שהוא משדר - "The Daily Source Code" - מוגדרת כ"מקום שבו מפתחים ומשתמשים חוגגים ביחד".

מאז שקארי התחיל לשדר ועלה לאוויר עם iPodder.org - אתר שממנו אפשר להוריד את התוכנה, למצוא פודקאסטים בכל נושא, סגנון ושפה (כמעט) - הורידו יותר מחצי מיליון בני אדם את iPodder. אלפים רבים התחילו גם לשדר הגיגים, ביקורות, ניתוחים, שירים ומה לא אל הרשת, בדיוק כפי שקרה לפני כמה שנים כששיגעון הבלוגים התחיל את דרכו. לא סתם כינה המגזין "ויירד" את התופעה "הבן הממזר של הבלוג ושל נגן ה-MP3 של אפל, שמאגד את הדברנות ההיפראקטיווית של הבלוגים עם השיק והמגניבות של ה-iPod למשהו חדש לגמרי".

כמעט מהרגע שבו פרצו לאוויר, המכנה המשותף היחיד לפודקאסטים היה שאפשר להקשיב להם. מעבר לזה, הכל פתוח. יש אנשים שמשדרים קונצרטים ביתיים ארוכים בזמן שהם מכינים ארוחת ערב בקליפורניה, אחרים מציעים טיפים של דקה בדיוק לתפעול נגנים דיגיטליים, יש שמטיפים למען ישו, מוחמד, משה או בודהה וכאלה שמשמיעים מוסיקה מסוג כזה או אחר. המבחר, כמו בכל מקום באינטרנט, עצום ואקלקטי כמו האנשים שחיים על הכוכב הזה.

פודקאסטים חדשים - רובם המכריע של אנשים פרטיים - צצים כל יום, אבל את הטכנולוגיה ואת הקונצפט כבר אימצו גם גופים ממוסדים כמו הבי-בי-סי, רשות השידור הקנדית ותחנות רדיו הולכות ומתרבות בארצות הברית. אלו רואות בטכנולוגיה אפשרות להפצה ממוקדת יוצר של התוכן שלהן לקהל שעד היום אולי לא היה מקדיש את זמנו לשמיעת רדיו בשידור חי בבית או במכונית.

קלאסיקה לנצח

"ההתפתחות הזאת חשובה קודם כל מפני שזה הופך את היכולת לשדר לזולה ונגישה יותר ומותאמת לדרישות של המאה ה-21", אומר נמרוד קרת. "מנסים למכור לנו קופסאות שייתנו לנו לראות את החדשות של שבע בשעה תשע ואומרים לנו שיש לנו חופש בחירה, אבל הבחירה שלי לא צריכה להיות רק מתוך חבילת הערוצים שנותנים לי. יש המון אנשים שהייתי רוצה לשמוע מה יש להם להגיד. כמו בלוגים, פודקאסטים חותכים את הגורם המתווך של ההפצה - של המישהו שצריך להחליט מי הכוכב שנולד היום".

קרת מוקסם מאלמנט נוסף שיוצרים הפודקאסטים - חיי נצח לקבצים. "הפודקאסטים חודרים מעבר לתחום האינטרנט לסוגי מדיה שהיו קיימים קודם", הוא מסביר, "אם מישהו בא ואומר לי שיש מניעה חוקית להגיד דבר מסוים או להשמיע שיר מסוים, הם יכולים לגרום לי להפסיק להפיץ אותו וגם לשבת על האינטרנט כל היום ולמנוע את ההפצה שלו שם - כמו שעושים ה-RIAA (התאחדות חברות התקליטים בארצות הברית); אבל אם משהו כבר שודר והורד, אף אחד לא יודע על כמה הארד-דיסקים בגודל של טמפון הדבר הזה מסתובב ומתי הוא שוב יעלה לרשת ומאיזו מדינה. זו תפישה של קלאסיקות שנשארות לנצח. אני, למשל, מקבל שיר צרפתי שקוראים לו 'I am naked, so what' כבר כמה פעמים, כל פעם מפודקאסט אחר".

אף על פי שקרת צודק, בתקופה שחברות התקליטים שולחות את זרוען הארוכה כדי לחבוט בראשם של משתפי הקבצים, אנשים שמשדרים תוכניות אישיות שמזוהות עמם לא רוצים לקחת סיכון ולהיתבע על פגיעה בזכויות יוצרים. מעטים משלמים סכום מסוים לחברות התקליטים בהסדר דומה לזה שקיים בשביל תחנות רדיו ממוסדות, אבל השאר מקפידים שהמוסיקה שהם ישדרו תהיה PodSafe - כלומר בטוחה להשמעה ללא חשש מתביעה. ההכרח הזה, כמובן, גורם לאנשים להשמיע בפודקאסטים שלהם מוסיקה מעניינת בהרבה מזו שאפשר לשמוע ברוב תחנות הרדיו.

השאלה שבדרך כלל נשאלת בשלב הזה היא, איפה מתחילים ואיך מוצאים את הפודקאסטים הטובים באמת, והתשובה האינטרנטית המתבקשת היא שכדי להיכנס לעניינים צריך מנה בריאה של סבלנות וסקרנות. "אם מישהו אומר שהוא שם לך את הרגאיי הכי טוב בעולם, השאלה היחידה שאתה צריך לשאול את עצמך היא, אם אתה חושב שהוא מבין בזה או לא, ולא אם איזה רדיו אזורי עשה לו טובה ונתן לו תוכנית", מסכם קרת.