Home Home Sex Drugs Rocknroll
ברכה גולשת: סקס
נערה ממש אוצר(ת)

אודסיה ריי – זונה, סופרת, במאית ואוצרת – לא חושבת שהעצמה והשפלה הם מונחים מנוגדים2007-07-10

ענף הזנות הפסיד מן הסתם עובדת טובה כשאודסיה ריי החליטה לפרוש והפסיקה להגשים פנטזיות קינקיות של לקוחות. אבל אודסיה (27), ברוקלינאית בעלת תארים אקדמיים בתרבות אמריקאית, לא באמת נטשה את התחום. בשנתיים האחרונות היא עורכת את המגזין Spread, רבעון עובדי תעשיית המין.

אם הרבעון הזה היה מתפרסם לפני 50 שנה הוא היה מיועד בעיקר לזונות ולסרסורים – קהל מצומצם שלא בהכרח קנה מגזינים שכללו גם טקסט. אבל בשנים האחרונות, כידוע, התרחבה קהילת עובדי הסקס והיא כוללת ענפים רבים: שחקני פורנו, זונות, חשפניות במועדונים וחשפניות-רשת, בעלי אתרים ועובדי היי-טק שונים, צלמים, במאים, סטייליסטים, אמני איפור ותאורה. זוהי אוכלוסיה מגוונת מאוד, שקשה לתייג את כולה כמוכת גורל.

אודסיה ריי יודעת שלא כולם מרגישים כמוה בקשר לעבודה בסקס. מתוקף עבודתה כעורכת המגזין היא אינה יכולה להתעלם מזונות שעברו טראומות קשות במקצוע, אבל גם לא מההתנסות האישית שלה. "כשאני מדברת על החוויה שלי כעובדת סקס תמיד שואלים אותי 'ומה עם הסחר בנשים והזונות המסוממות ברחוב?'. אני משתדלת להתמצא בזה מטעמים מקצועיים, אבל אין לזה שום קשר לניסיון האישי שלי. אם אקבל את העובדה שאפשר לעבור חוויות נוראיות בעבודה הזאת, האם זה יפחית משהו ממשקלה של החוויה שלי?”.

ריי מעידה על עצמה שהיא מתעבת מושגים כמו "העצמה" ו"השפלה", שמככבים בשיח האידיאולוגי על זנות ופורנוגרפיה. במונחים האלה משתמשים גם המתנגדים לעבודה בזנות וגם המצדדים בה, כל אחד כדי להצדיק את עמדתו. המתנגדים אומרים שזנות היא השפלה וצריך לרכוש טכניקות של העצמה כדי לנטוש את המקצוע. המצדדים אומרים שהעבודה בסקס דווקא מעצימה אותם, ורק הסטיגמה על המקצוע קושרת אותו עם השפלה. איך מיישבים את הפערים האלה, או - כמו שאוהבים לומר בשיח הניו אייג'י - איך מכילים אותם?

sex-audacia.jpg
היכולת "להכיל" דיווחים סותרים על תופעה מסוימת חייבת להתחזק ככל שהפצת המידע משתכללת. אם תקראו רק עיתון אחד בשבוע, ייתכן שתישמר רמה נמוכה של סתירות במידע שהוגש לכם ותוכלו לגבש לעצמכם דעה בלי שום התנסות אישית. אם תקראו שלושה עיתונים ו-20 בלוגים, זה כבר יהיה הרבה יותר קשה ותצטרכו להתנסות באופן אישי כדי לדעת על-בטוח (או לפחות לחיות באשליה כזאת). כשאין התנסות אישית, הדעות שלנו עשויות לנוע כמטוטלת בין הטיעונים, לפי הניסוח המשכנע האחרון ששמענו.

"זה ממש לא עושה לי את זה - להעמיד את המונחים 'העצמה' ו'השפלה' זה מול זה”, כותבת ריי בבלוג שלה. “אלה סתם באז-וורדס שאין להן שום קשר לחוויה אמיתית של סקס”. לטעמה, התרופה הטובה ביותר היא חיזוק היכולת לבחור - לעבוד בתעשיית הסקס אם זה מוצא חן בעיניך או נראה לך כמו הבחירה המקצועית הנכונה לאותו רגע, אבל לעזוב אם החוויה האישית גרועה.

בתחילת יוני יצא לאור ספרה הראשון של ריי, “עירומ/ה באינטרנט" (עם כותרת משנה מאוד מאוד ארוכה), סיפורים אישיים של80 נשים שמתפרנסות מסקס ברשת. בפברואר היא הוסיפה לרזומה המקצועי שלה תארים של במאית, מפיקה ותסריטאית כשסרטה "The Bi Apple" (על בי-סקסואלים בניו יורק) יצא להפצה בחברת "אדם אנד איב" והפך לרב-מכר. בימים אלה היא גם אוצרת את התערוכה השנתית של עובדי תעשיית המין, שמוצגת בניו יורק (עד 28 ביולי). בתערוכה מוצגות, בין השאר, עבודות של (ד"ר) אנני ספרינקל, מיצגנית הסקס המיתולוגית, ושל האמנית/במאית הפורנו ונה ויראגו (Vena Virago), שביימה השנה את "איסט סייד סטורי" עבור לייבל הפורנו האלטרנטיבי "ויויד-אלט". הכניסה לתערוכה חינם.


עוד אירועיםעוד אמנותיעוד מיניות חיוביתעוד מקצועני פורנו • [בחזרה]