Home Home Sex Drugs Rocknroll
ברכה גולשת: סמים
''מתחכמים לנו''

למה כל מי שיודע משהו על תכולתם של סמי הפיצוציות ממלא פיו מים?2007-07-03

בשבוע שעבר, אם לא שמתם לב, חל היום הבינלאומי למלחמה בסמים. ברוב המדינות שמשתתפות בקרנבל הזה משתדלים לארגן סביב היום הזה קמפיינים חדשים להפחדה, ידיעות על מבצעים משטרתיים נועזים, על מיתות משונות "מסמים" או על חומרים חדשים שהוצאו אל מחוץ לחוק. בישראל חגגו הפעם עם שילוב מושלם של סיפורי מוות מסתוריים וסם חדש שנכנס לפקודת הסמים, שנקרא PMMA ונמכר בפיצוציות תחת השם “חלום לבן”.

לכאורה, הכנסת החומר לפקודת הסמים היא ניצחון קטן של החוק על משתמשי הסמים, אבל למעשה זהו עוד הפסד צורב בקרב על שינוי התודעה באופן חוקי. ח"כ משה שרוני, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, מתחיל להבין את זה. "לצערנו, בכל פעם שאנחנו מכלילים חומר חדש בפקודת הסמים, מתחכמים לנו וממציאים חומר שדומה לו", הוא אומר ל-Ynet. המקורות שלי בקרב “המתחכמים” אומרים שבזמן שחולף מהרגע שבו הוחלט לאסור את השימוש בחומר לבין הרגע שבו הוא אמור לרדת מהמדפים נמכרות כמויות שלא נמכרו כל השנה. במובן מסוים, כל העסק בנוי על "מכות" כאלה, שמתאפשרות בזכות הפרסום שמקבל כל חומר שנכנס לפקודת הסמים. בזמן הזה, היצרנים כבר מוכנים עם החומר החוקי הבא שייובא לישראל, וחוזר חלילה.

תיבת הדואר שלי היא סיסמוגרף רגיש של התהליך. בכל פעם שמוצר חדש מגיע לפיצוציות אני מקבלת כמה מכתבים בעניינו ואחר כך נהיה שקט. כעבור כמה חודשים אני מקבלת גל נוסף, גדול יותר, של שאלות בנוגע לתכולת הקפסולה, וקצת אחר כך מכניסים חומר חדש לפקודת הסמים, וכך נודע לכולם (ובאותה הזדמנות גם לי) מה הכילו הכדורים האמורים. שאלתם את עצמכם פעם למה אף פעם לא יודעים מה מכיל כדור מסוים עד שלא מכניסים את החומר לפקודת הסמים? האם ייתכן שבין כל המקורבים ליצרנים ולמשווקים אין אחד שיפרסם ברבים את המידע המבוקש הזה?

דונסברי. מחווה של שולגין לקומיקס
לשתיקה הזאת, מתברר, יש סיבות טובות אבל היא כרוכה בדילמה קשה: אם מישהו יתפתה לפרסם מידע כזה, התוצאה המיידית תהיה הוצאת החומר אל מחוץ לחוק. כל עוד משרד הבריאות והמשטרה לא קיבלו רמז עבה על תכולת החומר, הם יגששו באפלה לגבי זהותו. ברגע שהתקבל רמז כזה הם יכולים למקד את בדיקות המעבדה בחומר אחד. שמו של סם הפיצוציות הראשון בישראל, החגיגת, היה רמז עבה לחומר שהוא מכיל. בכל זאת, הרשויות גילו שמדובר בקתינון ("גת סינתטי", אם תרצו) רק אחרי שאחד מיוצריו סיפר על כך ל"הארץ".

מאז החגיגת כולם הפכו משופשפים יותר: היצרנים כבר לא מגלים מה יש בכדור, בעלי הפיצוציות שותקים והעיתונאים שיודעים או חושדים - שותקים. אפשר לטעון שהסתרת המידע החשוב הזה פוגעת במשתמשים (וזה יהיה נכון), ואפשר גם לטעון שפרסום המידע יביא להוצאת החומר אל מחוץ לחוק, מה שיפגע במשתמשים בדרך אחרת (וגם זה יהיה נכון).

ד"ר ישראל פיטוסי ממשרד הבריאות מספר ל-Ynet שלא פחות מעשרה אנשים מתו בשבועות האחרונים מהחלום הלבן. עשרה לא מצאתי, אבל אכן היו בחודשיים האחרונים כמה דיווחים על אנשים ש"מתו מסמים". בכל הפרסומים באינטרנט חזרה על עצמה תופעה דומה: הטוקבקיסטים ביקשו לדעת באיזה סם מדובר, האתר שפירסם את הידיעה לא הפנה את השאלה בחזרה אל המשטרה, והדאגה הפכה להיסטריה ציבורית של "סמים מורעלים". כל מה שנותר לשוטרים הוא לשבת בצד וליהנות. שמועות מעורפלות ומידע שגוי משרתים יותר מכל את האינטרסים של המשטרה.

האבסורד הגדול הוא שגם בלי אגדות אורבניות, ה-PMMA הוא אכן חומר מסוכן וכבר תועדו מקרי מוות לא מעטים כתוצאה מלקיחתו (למשל בדנמרק ובדרום קוריאה). לחוקר הסמים המיתולוגי אלכסנדר שולגין, שפירסם את הנוסחה לחומר בספרו PIHKAL, יש סיפור חמוד על הנסיבות שהביאו אותו לייצר את הסם ולנסות אותו בעצמו. "די הרבה חוקרים ניסו את החומר על עכברים וחולדות והגיעו למסקנה שזה סם שלא כדאי לתת לבני אדם. לבעלי החיים הוא נתן בעיקר קטטוניה. האבחנה שלי הרבה יותר תמציתית: ניסיתי אותו ולא אהבתי”. למה בכלל להשקיע בחומר הזה? "הסיבה שלי”, אומר שולגין, "היתה רומנטית וטיפשית”.

בשנת 85', כשהאקסטזי הוצא אל מחוץ לחוק באמריקה, הקדיש הקומיקסאי גארי טרודו כמה רצועות של הקומיקס "דונסברי" לדוקטורים התאומים אלבי ובאני גורפ, שהציגו בפני ועידה נלהבת את הסם "אינטנסיטי”, שהיה למעשה MDMA פחות אטום אחד של חמצן. "זה חוקי כמו מלח שולחן”, אמרו התאומים למשתתפי הוועידה. מהו MDMA פחות אטום אחד של חמצן, שואל שולגין, ועונה: זהו PMMA. “אני בחרתי לקרוא לו דונסאמין, על שם הקומיקס, כי זאת היתה ההתייחסות הראשונה של התקשורת לרעיון של 'דיזיינר דראג'”.

בינתיים – אם קניתם סטוק של PMMA, אל תיקחו הכל בבת אחת.


עוד אמריעוד אקסטזיעוד חדשותעוד ישראלעוד כלכלהעוד מומלציםעוד מחקרעוד סמים חוקייםעוד קמפיינים • [בחזרה]