Home Home Sex Drugs Rocknroll
ברכה גולשת: סמים
כיבוש קולומביאני באפריקה

גן עדן חדש למבריחים: למדינת גינאה-ביסאו שבמערב אפריקה יש רק ארבע מכוניות משטרה2007-06-26

התיאבון האירופאי לקוקאין פותח נתיבים חדשים לא רק במערות האף של המשתמשים. בעוד האמריקאים מדווחים על שיעמום מה מהסם (כלומר הצריכה אינה עולה), האירופאים חוגגים בשנים האחרונות כמו שחגגו בסאות' סנטרל לוס אנגל'ס בשנות ה-80 עם המצאת הקראק. הקוקאין באירופה נהיה זמין יותר, מחיריו ירדו, איכותו עלתה, ויותר שכבות באוכלוסיה מרשות לעצמן ליהנות ממנו – ממש כמו בישראל.

אבל להצלחה הזאת יש מחיר. אירופה רחוקה מדרום אמריקה, שדות התעופה שלה נמצאים תחת השגחה צמודה וכוללים את אמצעי המעקב והזיהוי החדישים ביותר. דרום אמריקאי שינסה להעביר משהו מהיבשת שלו לאירופה יהיה חשוד מיידי, לכן נוצר צורך בנתיב חדש – תחנת מעבר שבה אפשר יהיה לפרוק כמויות גדולות של קוקאין מדרום אמריקה, ולאחסן אותו עד שיבואו מבריחים קטנים יותר וייקחו אותו לאירופה.

לפי ה"טיים", התחנה שבחרו הקרטלים הקולומביאניים בדרך לאירופה היא גינאה ביסאו, מדינה קטנטנה במערב אפריקה, שיש לה גבולות עם סנגל (בצפון), גינאה (במזרח ובדרום), והאוקיינוס האטלנטי (במערב). כתבת המגזין ויויאן וולט מספרת שכבר ביום הראשון שלה בבירה ביסאו הציעו לה לקנות שבעה קילו קוקאין במגרש החניה של המלון בלי שום פרובוקציה מצידה. המחיר: 77 אלף דולר. פקידי ממשל אפריקאים שדיברו עם וולט בעילום שם אמרו שתופעה דומה מתרחשת גם במאוריטניה והם חוששים שהכיבוש הקולומביאני באפריקה רק יילך ויתרחב.

קו החוף של גינאה ביסאו
גינאה ביסאו היא המדינה החמישית בעונייה בעולם. יש בה כמה קווי טלפון ומעט מאוד חשמל, ואפילו במשרד הנשיא מופעל גנרטור. התושב הממוצע מרוויח כ-700 דולר בשנה ומת בגיל 45. למשטרה אין מכשירי קשר או מחשבים, אבל יש לה ארבע מכוניות שזקוקות לתיקון. שוטרים אמורים להרוויח מאה דולר בחודש, אבל כמו שאר עובדי המדינה – שופטים, חיילים, שרים – הם לא קיבלו משכורת מאז ינואר.

הקולומביאנים גילו את גינאה-ביסאו, קולוניה פורטוגזית שקיבלה עצמאות בשנות ה-70, לפני כשלוש שנים. לפי ה"טיים”, הם התחזו לסוחרים של אגוזי קשיו ודגים, אך בפועל הקימו תשתית נוחה ליבוא ולאיחסון. קו החוף של גינאה-ביסאו, עתיר איים קטנים ולא מיושבים, מספק מגוון של מקומות להתחבא בהם. למדינה עצמה אין מטוסים, אבל יש בה כמה מסלולי נחיתה והמראה שהוקמו עוד בתקופה הפורטוגזית והיום הם נטושים. בקיצור: גן עדן למבריחים.

מרכיב הכרחי נוסף להפיכתה של מדינה כלשהי לתחנת הברחה הוא שחיתות של הממשל, וגם את זה יש בשפע בגינאה-ביסאו. בספטמבר האחרון פשטה המשטרה על אחד מבתי הקולומביאנים, החרימה כ-700 קילו קוקאין ועצרה שניים מהדיירים. הם הובאו לתחנת המשטרה, אך מאוחר יותר באותו יום היא הוקפה בקבוצת חיילים שדרשה לקבל לידיה את החומר. החיילים העבירו את הקוקאין לאיחסון בכספת, והוא נעלם כעבור כמה ימים. העצורים שוחררו מחוסר ראיות. בתחילת יוני פיטרה ממשלת גינאה-ביסאו את מפקד המשטרה שניהל את המבצע. המרואיינים של וולט מספרים ששיתוף פעולה עם הקרטלים הוא גורף: הצבא, המשטרה והממשלה - כולם רוצים לאכול ארוחת ערב.

בגינאה-ביסאו עצמה אולי מאושרים מההזדמנות לעשות קצת כסף, אבל האמריקאים לא אוהבים הצלחות קולומביאניות, אפילו אם הקוקאין אינו מיועד לאזרחי ארה"ב. כשגינאה-ביסאו הודיעה שאין לה תקציבים להילחם בקרטלים וביקשה עזרה מהאמריקאים, הם החלו ללחוץ על האירופאים. לאחרונה הוקם בפורטוגל מרכז חדש לתיאום פעולות נגד הברחות באפריקה, שבו חברות הולנד, צרפת, אנגליה, אירלנד, איטליה, ספרד ופורטוגל. ביולי הם יתחילו ככל הנראה בטיסות מעקב מעל קו החוף האפריקאי. עיתונאי מביסאו שהגיע לאירופה בספינת מבריחים סיפר לוולט שהימאים של גינאו-ביסאו הם הכל חוץ מפראיירים: כבר מאות שנים שהם מבריחים בספינותיהם כל דבר אפשרי. פעם זה היה אוכל ועבדים, עכשיו זה סמים. קטן עליהם.


עוד אמריעוד דרום אמריקהעוד חדשותעוד מתנגדים בגולהעוד קוקאין • [בחזרה]