Home Home Sex Drugs Rocknroll
ברכה גולשת: סמים
חלומות פסיכדליים

אנדרו סיוול מקצר תהליכים למי שחולם להפוך יום אחד לחוקר של סמים פסיכדליים2007-06-05

המחקר העצמאי הפרטיזני מלבלב בתחום הסמים הלא חוקיים, ואלה לא בהכרח חדשות טובות. בגלל המצב החוקי, מי שרוצה לחקור סמים פסיכדליים דרך הצינורות האקדמיים צפוי להיתקל במכשולים רציניים, בעיקר אם ירצה לבצע ניסוי קליני על בני אדם. יותר ויותר חובבי סמים הופכים בשנים האחרונות, באדיבות האינטרנט, למדענים חובבים שעושים ניסויים על עצמם ועל חבריהם. מצד אחד, הם אינם מוגבלים על ידי תקנות ובירוקרטיה ולכן מגיעים לעתים קרובות לפריצות דרך משמעותיות. מצד שני, לפריצות דרך אלה אין שום ערך מדעי אם הניסויים לא נערכו בשיטות קבילות, וברוב המקרים זה אכן המצב.

ד"ר אנדרו סיוול, נוירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד, הוא מהמעטים שהצליחו לפלס דרך בסבך האקדמי ולהפוך לחוקר סמים פסיכדליים במשרה מלאה, אבל גם הוא מתנחם לפעמים בעובדה שיש לו רשיון רופא (פסיכיאטר ונוירולוג), שיאפשר לו להתפרנס בכבוד אם הממשל יחליט שמחקריו אינם רצויים. סיוול, שמתמקד כיום במחקר של אל.אס.די ופסילוסיבין (פטריות הזיה), הקדיש מאמר עתיר טיפים ועצות טובות לכל אלה שחולמים לחקור סמים פסיכדליים בעצמם.

ראשית, ממליץ סיוול, בחנו מה מושך אתכם דווקא לתחום הזה. אם זה בגלל החדשנות או התדמית הקולית, אתם צפויים להתאכזב. "תימוטי לירי, מחוקרי הפסיכדליים המפורסמים ביותר בשנות ה-60, אמנם פגש הרבה נשים יפות בזמנו, אבל הוא עשה את זה בעזרת השואו שלו ולא בעזרת המחקר. אם זה מה שאתם מחפשים, יש דרכים קצרות יותר להגיע לזה".

עוד חוקרים בפוטנציה מגיעים לתחום בעקבות חוויה פסיכדלית חזקה ששינתה את חייהם. סיוול מזכיר לכל אלה שאין צורך להפוך לחוקר באקדמיה כדי להמשיך לחקור את עצמך. "אתם אפילו לא צריכים להמשיך לקחת סמים פסיכדליים לצורך המחקר. יש שיטות נוספות לשינוי התודעה, למשל יוגה או מדיטציה”, הוא מתחכם וממשיך לסוג נוסף של מתעניינים: "אולי אתם שואפים להפוך לחוקרים כי נמאס לכם לחיות בחברה שרומסת את חרויות הפרט, שאינה מעודדת חקירה ותובנות, שמחליפה את המדע בשקרים ובחצאי אמיתות במדע, שמעודדת אנשים להתקרנף ולצנזר את עצמם? אם כך, אתם לא חייבים להיות חוקרים כדי להיות אקטיביסטים. המחקר המדעי הוא בסך הכל כלי שימושי בידיהם של האקטיביסטים, כי בסופו של דבר הם אלה שדוחפים את החברה להשתפר”.

אנדרו סיוול
למי כן מומלץ להיות חוקר? לפי סיוול, רק למי שמוכן להיות מבודד באקדמיה, לסבול מסטיגמה של סטלן חסר אחריות, להתמודד עם טונות של בירוקרטיה כדי לקבל אישורים למחקר, לפרסם פחות מאמרים מהקולגות וכתוצאה מכך לסבול מעיכובים בקידום ומשכר נמוך יותר, שלא לדבר על חוסר תמיכה כספית למחקרים מצד הממשלה וחברות מסחריות. גם אם אתם עשויים מהחומרים הנכונים, סיוול מציע להתאפק עד קבלת תואר ראשון לפני שתחשפו את הכוונות האקדמיות שלכם כדי להימנע מביקורת ומדעות קדומות שעלולות לדכא אתכם, אבל בינתיים יש הרבה דברים שאפשר לעשות:

איפה כדאי ללמוד? השאלה הזאת תלויה במיקומם של המרצים או החונכים שאיתם תרצו לעבוד. באתר של מכון "הפטר" לחקר סמים פסיכדליים יש רשימה חלקית של חוקרים ומרצים באוניברסיטאות שונות בעולם. משום מה, הרשימה אינה כוללת חוקרים ישראלים ידועי שם כמו פרופ' רפאל משולם, ד”ר אסתר פרידע, ד"ר משה קוטלר, יהושע מאוד ועוד, אבל אם אתם רוצים ללמוד בישראל, הכתובת שלכם היא המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית (או מכללת אריאל, אבל למה שתסעו עד פלסטין?).


עוד MAPSעוד אמריעוד ארצות הבריתעוד ישראלעוד מומחיםעוד מחקר • [בחזרה]