Home Home Sex Drugs Rocknroll
ברכה גולשת: סמים
מינימום, עאלק

''ישראל ביתנו'' דורשת מאסר בפועל לכל מי שעשה אי פעם קומבינה קטנה עם חברים. גם אתם על הכוונת2007-05-28

כמו לרוב קוראי מדור זה, גם לי יש שיטות ביתיות לזיהוי טיפשים, שאמורות לעזור לי להימנע מחיכוכים עם האוכלוסייה הנרחבת הזאת. מאחר שלעתים קרובות אנשים מדברים איתי על סמים, גיליתי כמה אמירות בנושא הזה, שמסגירות טיפשים במהירות ובצורה חד משמעית. אחת מהן, אולי החביבה עלי מכל, היא: "אני לא מתנגד לשימוש אישי בסמים, אבל סוחרי הסמים – צריך להיכנס באמ-אמא שלהם”.

כשמשפט כזה נאמר על ידי מישהו שמעולם לא השתמש בסמים, אפשר להסיק שחשיבה לוגית היא לא הצד החזק שלו. אם המשפט הבא שלו יהיה "אני לא מתנגד שאנשים יאכלו, אבל את סוחרי המזון צריך לתלות”, לא תהיה לכם סיבה להתפלא. הרי אם הסחר במזון ייאסר, תמיד נוכל לגדל מלפפונים בכיור וקרפיונים באמבטיה – בדיוק בשביל זה המציאו את הקומון-סנס.

אבל לשמוע את המשפט הזה מסטלנים – ושאלוהים ייתן לי שקל על כל פעם שזה קרה – זה כבר משהו אחר. הרי בסופו של דבר הם לא רק כורתים את הענף שהם מתנדנדים ממנו – כי איך ישיגו סמים אם לא דרך דילרים - הם גם מבטאים דואליות מדאיגה ביחסם לנושא כולו. מצד אחד, הם אוהבים להשתמש בסמים ויש להם דילר נחמד שמתייצב בביתם בהזמנה טלפונית. מצד שני, הם מאמינים לגמרי לדרך הסטריאוטיפית שבה מוצגים סוחרי סמים בתקשורת, בספרות, בסדרות טלוויזיה ובסרטים. העובדה שהדילר שלהם בכלל לא כזה ממש לא משנה. במקרה הם נפלו על "אחד בסדר". אבל כל שאר הסוחרים הם טיפוסים אפלים שייתנו להם סמים בחינם כדי שיתמכרו, ואחר כך יורידו אותם לזנות.

עוד נקודה שסטלנים (ומשפחותיהם) נוטים להתעלם ממנה היא שלעתים קרובות גם הם עצמם סוחרים בסמים. האסוציאציה המיידית למושג "סוחר סמים" היא טיפוס זאב רוזנשטייני, שמשנע מיליוני אקסטות סביב העולם, אבל במציאות יש רק מתי מעט רוזנשטיינים. הרוב המכריע של עסקאות סמים מתבצע בין חברים שקונים במשותף ומחלקים את הקנייה ביניהם כדי לחסוך קצת כסף. אף אחד לא אוהב לחשוב על עצמו כעל דילר כשהוא אוסף כסף מחברים, קונה קצת חשיש ומחלק אותו למשתתפים, בעיקר אם הוא לא הרוויח מזה שקל, אבל לפי החוק, הוא סוחר סמים לכל דבר. זוהי מחשבה מטרידה, לאור עונש המאסר של 20 שנה שמאיים על מורשעים בסחר בסמים, לכן אין פלא שכולם מעדיפים להדחיק אותה.

לפי החוק - "לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה...” - אפילו להכיר למישהו את הדילר שלך זאת עבירה, שלא לדבר על לתת חתיכת חשיש לחבר. למזלנו, שופטים רבים בישראל מבינים שסחר בסמים הוא תופעה בלתי נמנעת בין משתמשי הסמים, והם אינם ממהרים לשלוח לכלא אדם שיש לו נסיבות מקילות. הם גם אינם ממהרים להרשיע בסחר רק על פי הכמות (אם היא מעל הכמות המוגדרת לצריכה אישית, זה עשוי להספיק כדי להרשיע בסחר). לו היו עושים זאת, בתי הכלא היו מתפוצצים.

הריקנות של בתי הכלא בישראל מטרידה מאוד את הח"כים של "ישראל ביתנו". בשבוע שעבר הם העלו על שולחן הכנסת הצעה חדשה, שמטרתה לקבוע עונש מינימום של שנה מאסר על סחר בסמים. לביטוי "עונש מינימום" יש נטייה להישמע כמו משהו טוב, אבל בפועל משתמשים בו, כמובן, כדי להגביר את הענישה ולא כדי לצמצמה. כשהמחוקקים קובעים עונשי מינימום יש לזה רק משמעות אחת: הגבלת שיקול הדעת של השופטים, כדי שלא יוכלו להוציא נאשם בלי מאסר גם אם יש נסיבות מקילות.

הצביעות בעניין הסחר בסמים היא לא רק נחלתה של ישראל. בחלקים נרחבים של העולם המערבי מכירים כיום בזכותו של הפרט להשתמש בסמים, ועדיין אוסרים עסקאות בסמים. האם זה בולם את הסחר? כמובן שלא - הרי הוא מתודלק על ידי ביקוש אדיר - אבל התעמולה נגד הדילרים מעוורת את עינינו. דפדוף זריז בכתבות שפורסמו ברשת על מעצרים של סוחרי סמים מגלה שאם זה היה תלוי בטוקבקיסטים, אפילו עונש מוות טוב מדי בשבילם. סוחרי הסמים הם "חלאות אדם”, "רודפי בצע", "סוחרי רעל” ו"רוצחים", למרות שפחות אנשים מתים מסמים לא חוקיים מאשר מתרופות.

אם המפלצתיות של סוחר הסמים היתה נמדדת לפי כמות האנשים שהגיעו לחדר מיון בגלל הסחורה שלו, אף חברת תרופות לא היתה יוצאת נקייה. אל הרוקחים היו מתייחסים כמו אל עובדי הכספומטים בלוד, ולאלי הורוביץ (יו"ר “טבע") היו קוראים רוצח. כידוע, לחברות התרופות מותר למכור חומרים ממכרים ומסוכנים למי שקיבל מרשם. עובדי הכספומטים, הדילרים על הקטנועים וכל מי שאי פעם קנה במשותף עם חברים, הם פרילאנסרים שמשרתים ללא רשיון את האוכלוסיה שאין לה מרשם. תנו להם רשיון ומרשם והם ישחקו אותה הורוביצים. תנו להם שנה בכלא ותקבלו הרבה יותר שכנים שהם אסירים או אסירים לשעבר.


עוד חדשותעוד ישראלעוד מומלציםעוד מתנגדים בישראלעוד סמים חוקייםעוד פוליטיקה • [בחזרה]